<h1>מחזור ויטרי סימן ק'</h1>
<h2>דף כו.</h2>
מי שיש לו לעשות דבר ויודע שלא יפנה למנחה יתפלל תפלת המנחה משש שעות ומחצה ולמעלה. שכך שנינו איזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה למעלה. ת': הגיע שע' המנחה כשבא לבית הכנסת אומ' ואני ברוב חסדך: ופותח בתהילה: ושליח ציבור עומד לפני התיבה ואו' קדיש עד דאמירן. ועומדי' על רגליהם ומתפללים י"ח. ואחר תפילתם פותח החזן באבות וגבורות וקדושה. כמו ביוצר.
מצאתי מה טעם נהגו לומר והוא רחום בתפילת ערבית על שם המקרא צדק ילין בה. מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון, כיצד תמיד של שחר מכפר על עבירות שנעשו בלילה, ותמיד של בין הערבים על עוונות שנעשו ביום. וכנגד כן אנו אומרי' והוא רחום כלומר בזמן שבית המקדש קיים היו תמידים מכפרים ועכשיו שבית המקדש חרב ואין לנו תמידים וזבחים אלא תפילה הק' שהוא רחום יכפר עון בשביל התפילות שהן כנגד התמידים [עי' ד' כו:] וגם בתפילת השחר אנו אומרים והוא רחום בסדר קדושה. כל חמתו. כלום מחמתו. כמו ולרש אין כל (שמואל ב יב). אין לשפחתך כל בבית (מלכים ב ד).
<h2>דף לא.</h2>
ואינו אומר ברכת כהנים. שכן (שנינו בפרקא קמ') [מצינו בפרק ד'] דתענית במנחה לא ישא כפיו ת'. מחמת שכרות. ואמרינן בעירובין פ' הדר, א' רבה בר [רב] הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפילתו (תועבה) [תפלה]. היכי דמי שתוי היכי דמי שיכור [שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך שיכור] כל שאינו יכול לדבר בפני המלך. (שתוי) [שיכור] מקחו מקח וממכרו ממכר. ואי עבר עבירה דמיחייב קטלא קטלינו ליה מלקות מלקינו ליה. ושיכור שאמרו שעברו יין. (דלא) וידע מאן יהיב ומאן שקיל. ולא כשכרותו של לוט. אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכלום.
